מולדת, תערוכת יחיד במסגרת מערך התערוכות זירת האירוע, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, 2019. אוצרת: ד"ר איה לוריא
מולדת - לכסיקון
ד"ר גליה בר אור
נורית ירדן מבקשת לבחון בפרויקט "מולדת" את האופן שבו סממנים ויזואליים, חברתיים ופוליטיים חודרים למרחב הציבורי בישראל. היא ממציאה סוג של לקסיקון, אך הוא לא מהסוג התקני, הערוך בסדר אלפביתי, אובייקטיבי כביכול, לפי מושגי מפתח המגדירים וקובעים מה ראוי להיזכר. ב"לקסיקון" שלה, נורית ירדן מעלה את השאלה איך אפשר לטפל במציאות שבירה של הווה פרגמנטרי, הנמצא תמיד בתנועה, באופן שלא ייפול במלכודת החונקת של הקשרים לקסיקליים מוכרים. "לקסיקון" זה מציע מבנה שמושגיו אינם מתמסרים למלות מפתח ולהיגיון מרכזי, המגדיר נתיב התחקות סדור, כזה שאינו מעקר את היסוד האנטגוניסטי.
זהו מסע שיטוט שהוא גם יומני וגם פוליטי.
הצילום של ירדן לא מוותר על אסתטיקה המטמיעה עושר ויזואלי ואפשרויות חזותיות מורכבות, אסוציאציות והקשרים מתחום האמנות היפה. התמונתי ה"גבוה" נשזר במסווה של ז'אנר צילום-החטף ה"נמוך", ויוצר שעטנז ייחודי, המציע אינספור דרכים לחציית גבולות ואפשרויות לחריגה חזותית, חברתית, תרבותית ופוליטית. ראו למשל תצלום נוף בקומפוזיציה קלאסית של משולש, דרך רחבה מתפתלת בצד מה שנראה כנוף סמי עירוני וקיר בטון. במרכז הדרך מונחת סכין קצבים ענקית, ולשמאלה חוסמת את הדרך חומת ראשים ערופים של כרובית. "מחסום קלנדיה 2012", רשום בכותרת.
"מולדת" של נורית ירדן היא לקסיקון מופרך, המשמש כמבנה הפורש ריבוי ניגודים, הן כתמונת מציאות והן כפרקטיקה של עבודה המתמודדת עם מנגנוני ראייה, הרגל והכחשה. באמצעות ה"לקסיקון" נחשפים וקטורים סותרים בתשתית עבודתה, המטעינים את תצלומיה בחידתיות, בחפיפה דיאלקטית בין המוכר והזר, בגירוי, בקריצת-עין ובקסם דו-משמעי. אופן ההמשגה הממזרי שלה בפרויקט זה מדגיש את הממד הרפלקסיבי, המושגי והביקורתי של מכלול עבודתה.
נורית ירדן מאתרת את אופני הניצול של הצילום וגם את הפוטנציאל הגלום בו "לשוטט" בשולי האלם הפרטי והחברתי ולחשוף את האלימות, שהרי האסטרטגיה שנוקטת האלימות היא הסוואה, הכחשה והתעלמות, שתוצאתן שיתוף פעולה: "היעדר ההיררכיה ב'לקסיקון' הזה משקף עבורי גם את הקיום המקביל והבלתי אפשרי של שגרת היומיום הפרטית, הנוחה שלי ושל חלק גדול מהאזרחים במדינה ומולה הדיכוי ואי-הצדק הנראים לכל עין שמוכנה לראות".